סלון מזל

החל משנת 1961 ועד 1989 עמדה בלב העיר ברלין חומת בטון באורך של 165 ק”מ שנועדה למנוע מתושבי הגוש הסובייטי בריחה למדינות המערב (עד לבנייתה ברחו כ-3 מיליון בני אדם). במהלך השנים מאות נרצחו במהלך ניסיונות הבריחה וכך החומה הפכה לסמל שסימל אולי יותר מכל את המלחמה הקרה.

סיפור נפילת החומה ייזכר לעד כאירוע היסטורי מרגש, ובעיקר פתאומי, הודות למעין “פליטת פה” לא מתכוננת במהלך מסיבת עיתונאים שבה פורסמו תקנות המעבר החדשות למערב ברלין. תוך דקות בודדות אלפי בני אדם הקיפו את  מחסומי החומה, ובזה אחר זה לאורך כל אותו הלילה, מבלי שנורתה ירייה אחת , נפתחו השערים למערב ומעולם לא נסגרו שוב. אירוע זה היה שיאו של תהליך תסיסה פוליטי במזרח גרמניה שהחל חודשים קודם לכן בעיר ליפציג. משבוע לשבוע לקול קריאות “אנחנו העם- we are the people” זרם המפגינים כנגד המשטר הקומוניסטי הלך וגבר.

נפילת חומת ברלין סימלה הלכה ולמעשה את נפילת הגוש הקומוניסטי ואת סופה של המלחמה הקרה שחילקה את העולם מאמצע שנות ה-40. מסך הברזל נקרע סופית מעל ברלין כ-11 חודשים לאחר מכן עם איחודה הרשמי של ברלין המערבית והמזרחית, למרות זאת יש הטוענים שבפועל מבחינות רבות (כלכלית, תרבותית וחברתית ) גם היום עדיין קיימות שתי גרמניות.

כיום ניתן לראות חלקים מחומה המקורית ברחובות ברלין, כאשר החלק הארוך ביותר (1.3 ק”מ) מכונה “גלריית הצד המזרחי” על שרידים אלו מצויירים ציורי גרפיטי המביעים שלום ואחווה, ובמשך השנים הוזמנו אומנים מפורסמים לצייר עליהם. חלקים “קצת פחות מקוריים” ניתן לראות בכל חנות מזכרות בגרמניה תמורת חופן דולרים… מי שמחפש הוכחות לכך שלהיסטוריה יש חוש הומור, או במילים אחרות הוכחות לכך שהקפיטליזם ניצח דווקא במקום שבשמו הקריבו בני אדם את חייהם / נרצחו, מוזמן לגשת לצ’ק פוניט צ’ארלי, אחת מנקודות המעבר המפורסמות ביותר בחומה,  שם תמורת חופן דולרים נוסף יוכל להצטלם עם “חייל” אמריקאי/ סובייטי , וביום טוב אף לרכוש לעצמו חתימה “אמיתית” של מזרח גרמניה בדרכון.      

לקול קריאות “אנחנו העם- we are the people ” בברלין, נצא גם אנחנו בקריאה ובתפילה שכמה שיותר מהר תיפולנה כל החומות - גם הנראות, וגם הלא נראות, המפרידות בין בני אדם באשר הם!